<h1>פירוש הריב"ן — סוכה</h1>
<h2>דף מ.</h2>
[סוכה ה' ע"ב] הניחא, דגמרת סוכה מכרוב וקא מפקת עשר מארון וכפורת, אליבא דרבי מאי' דאמ' כל האמות שבמקדש היו בינוניות, דהיינו בת ששה טפחים, דהכי סליק חשבונה אמה ומחצה הארון היינו תשעה טפחים, וטפח דכפורת היינו עשרה. ולהכי איקריא בינונית דאיכא בצירא מינה, ואיכא טפיא מינה, כדתנן בשילהי כיצד צולין [פסחים פ"ו ע"א] שתי אמות היו בשושן הבירה, מקום הוא על חומת שער המזרח של הר הבית, ושושן הבירה מצויירת (בשושן הבירה) אחת בקרן מזרחית צפונית ואחת בקרן מזרחית דרומית, זו שבצפון יתירה על של משה חצי אצבע [והיא] הבינונית, וזו שבדרום יתירה [עליה חצי אצבע נמצאת יתירה] על של משה אצבע, ומפרש טעמ' התם כדי שלא יבאו לידי מעילה, ומפרש נמי התם למה הוו תרתי יתרות. ה"ג אלא לר' יהודה דאמ' אמה של בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה, ארון וכפורת הוו כלים. כמה הוו להו תמניא ופלגא פש להו חד סר ופלגא ואימא סוכה עד דהויא חד סר ופלגא, אלא לר' יהודה הלכתא וכו', והכי פירושן, כלומר לר' יהודה מאי איכא למימר, דכי דייקינן לה לר' יהודה לא ישתכח לחלל בציר מחד סר ופלגא תמניא ופלגא מארון וכפורת, דהא אמה של ארון בת חמש' טפחי', והחצי אמה בת שתי טפחים וחצי הרי שבעה ופלגא וטפח של כפורת הרי תמניא ופלגא, פש להו לכרובי חד סר ופלגא, דהך, פושכא ופלגא דבצרת מארון וכפורת דליכא עשרה אליבא דר' יהודה, מטופת לכרוביא, דאינהו מחזקי שלישי' המשכן מראשו עד הקרקע, אלמא דסוכה בעיא חד סר ופלגא, דבציר מהכי לא הויא מחיצה. אלא לר' יהודה הלכתא גמירי לה, עשרה טפחים למחיצה. פלוגתא דר' מאיר ור' יהודה במסכת מנחות [צ"ז ע"א].
<h2>דף נז:</h2>
[סוכה ה' ע"ב] בר יוכני, עוף גדול מאד הוא, ובמסכת בכורות [נ"ז ע"ב] אמ' פעם אחת הטילה בת יוכני ביצה וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים. צפור, עוף קטן.
